במאמר שפורסם לאחרונה, סטיב קינג מ - Emergent Research טען כי חללי עבודה משותפים הפכו לקונספט מושך כיוון שרק שזה התחיל להופיע, זה נגד את הנוף של המשרד המסורתי. אם נחזור אחורה, רק לפני כמה שנים חללי עבודה משותפים נחשבו כטרנד שצפוי היה להתפוגג.
כיום, ענף חללי העבודה המשותפים ממשיך להתפתח מיום ליום, ושינה את ענף הנדל"ן והדרך שבה אנשים עובדים. בעוד שאנחנו לא יכולים לחזות במדויק אם המונח Coworking עדיין יהיה בשימוש בעוד 10 שנים מהיום, אין ספק שענף זה הוא החם ביותר בתחום המשרדים וסביבות העבודה בימים אלה.
קוורקינג, כמו מקומות עבודה גמישים אחרים, ידוע בסביבות המציעות חדשנות, שיתוף פעולה ופרודוקטיביות. מקומות עבודה אלה היו הראשונים ביישום החשיבות לעיצוב, מגמה המתפתחת בקרב יזמי הנדל"ן, בעלי הנכסים וחברות.
מילון אוקספורד האנגלי מגדיר נורמלי כ – "המצב הרגיל, האופייני, או הצפוי". חללי העבודה המשותפים הפכו ל"נורמלים החדשים" בכך שהם הפכו לסביבת העבודה המועדפת לרבים. עדות לכך היא כי יותר ויותר חברות גדולות המבקשות לשפר את החוויה במקום העבודה, ולהצטרף למעגל חללי העבודה. תחום חללי העבודה המשותפים עברו כברת דרך ארוכה מאז שנת 2005, כאשר חלל העבודה המשותף הראשון נפתח, ובעוד שאין עדיין נוסחה מדוייקת כדי ליצור את החלל "המושלם", מפעילי החללים בכל הגדלים והצורות שיפרו את השירות שלהם כדי לענות על דרישות השוק.
מי שמכיר את שוק חללי העבודה המשותפים יכול לזהות שמתרחשים בו מספר תהליכים. נדל"ן תאגידי נכנס לשוק, והוא עושה זאת בגדול. הקו-וורקינג אומנם לא ישתלט על תעשיית הנדל"ן המסחרי כמו שרבים חושבים, אך המתודולוגיות והפרקטיקות שבקו-וורקינג ישנו את האופן שבו הנדל"ן המסורתי המסחרי מנוהל, משווק ונצרך.
דור ה-Y כבר נכנסו לשוק העבודה. אבל הם לא רק נכנסו לעולם העבודה; הם גם חוללו מהפכה. הדור הזה שינה את האופן שבו ארגונים עובדים והם גם הגדירו מחדש את המקומות שבהם אנו עובדים.
